תורה

אמר רבי ישמעאל: בוא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב”ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט בזמן שתלמידי חכמים באים לפניו, אומר לכל אחד מהם: כלום עסקת בתורה? אמר לו הן, אומר לו הקב”ה: הואיל ווהודית, אמור לפני מה שקרית, ומה ששנית בישיבה, ומה ששמעת בישיבה. מכאן אמרו: כל מה שקרא אדם יהא תפוש בידו, ומה ששנה כמו כן, שלא תשיגהו בושה ליום הדין, מכאן היה רבי ישמעאל אומר: אוי הלה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, ועל זה ביקש דוד מלך ישראל בתפילה ובתחנונים לפני המקום ואמר (תהלים ה ד): “ה’ בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה”. בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, הקב”ה הופך את פניו ממנו, ושרי גיהנם מתגברים בו כזאבי ערב, ונוטלין אותו ומשליכין אותו לתוכה. בא לפניו מי שיש בידו שני סדרים או שלושה, אז הקב”ה אומר לו: בני, כל ההלכות למה לא שנית אותם? ואם אומר הקב”ה הניחוהו, מוטב, ואם לאו עושין לו כמידת הראשון. בא לפניו מי שיש בידו הלכות, הקב”ה אומר לו: בני, תורת כהנים למה לא שנית? שיש בה טומאה וטהרה, וטומאת שרצים וטהרת שרצים, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים ובתים וטהרת נתקים ובתים, טומאת זבים ולידה וטהרת זבים ולידה, טומאת מצורע וטהרתו, סדר ווידוי יום הכיפורים, וגזירות שוות, ודיני ערכים, וכל דין שדנו ישראל לא דנו אלא מתוכו. בא לפניו מי שיש בידו תורת כהנים, אומר לו הקב”ה: בני, חמישה חומשי תורה למה לא שנית? שיש בהם קריאת שמע ותפילין ומזוזה. בא לפניו מי שיש בידו חמישה חומשי תורה, אומר לו: בני, למה לא למדת הגדה ולא שנית? שבשעה שחכם יושב ודורש, אני מוחל ומכפר עוונותיהם של ישראל, ולא עוד אלא בשעה שעונין אמן יהא שמיה רבה מברך, אפילו נחתם גזר דינם אני מוחל ומכפר להם עוונותיהם. בא לפניו מי שיש בידו הגדה, אומר לו הקב”ה: בני, תלמוד למה לא שנית? ש(קהלת א ז): “כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא”, זה התלמוד, שיש בו חכמות הרבה. בא מי שיש בידו תלמוד, הקב”ה אומר לו: בני, הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאוה, שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורה, מציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה: כסא כבודי היאך הוא עומד, רגל הראשונה – במה היא משמשת, שנייה במה היא משמשת, שלישית במה היא משמשת, רביעית במה היא משמשת, חשמל היאך הוא עומד, ובכמה פנים הוא מתהפך בשעה אחת, לאי זה רוח הוא משמש, הברק היאך הוא עומד, כמה פנים של זוהר נראין בין כתפיו, לאיזה רוח משמש, כרוב היאך הוא עומד, לאי זה רוח הוא משמש, גדולה מכולם – עיון כיסא הכבוד, היאך הוא עומד, עגול הוא כמין מלבן, ומתוקן הוא, כמה גשרים יש בו, כמה הפסק בין גשר לגשר, וכשאני עובר – באיזה גשר אני עובר, ובאי זה גשר האופנים עוברים, ובאיזה גשר הגלגלים עוברים. גדולה מכולם – מצפורני ועד קדקדי, היאך אני עומד, כמה שיעור בפיסת ידי, וכמה שיעור אצבעות רגלי, גדולה מכולם – כיסא כבודי, היאך הוא עומד, לאיזה רוח הוא משמש, באחד בשבת לאיזה רוח הוא משמש, בשני בשבת לאיזה רוח הוא משמש, בשלישי בשבת לאיזה רוח הוא משמש, ברביעי בשבת, בחמישי בשבת, בשישי בשבת לאיזה רוח משמשין, וכי לא זהו הדרי, זהו גדולתי, זהו הדר יפיי, שבניי מכירין את כבודי במידה הזאת? ועליו אמר דוד (תהלים קד כד): “מה רבו מעשיך ה’, כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנייניך”. מכאן היה רבי ישמעאל אומר: אשרי תלמיד חכם שהוא משמר תלמודו בידו, כדי שיהא לו פתחון פה להשיב ליום הדין לפני בוראו. לכך נאמר: “אורח לחיים שומר מוסר”. אבל אם עזב תלמודו והניחו, משיגו בושה וכלימה ליום הדין, לכך נאמר: “ועוזב תוכחת מתעה”

מדרש שוחר טוב – ספר משלי

עתיד הקב”ה לדון את כל באי העולם על לימוד התורה

מקרא משנה גמרא וכו’

ספרא וספרי

מעשה מרכבה ומעשה בראשית (ספר יצירה)

אין לי קורת רוח ונחת אלא כאשר תלמידי חכמים יושבים ועוסקים בשיעור קומתי

שר תורה, צפייה במרכבה, ספר יצירה

לימוד בגירסא – שו”ע ומשנה תורה

לימוד בעיון – לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

לדוגמא:

1. לקרוא פסוק בתורה

2. רש”י

3. משנה

4. גמרא, רש”י, תוספות

5. רמב”ם, רי”ף, רא”ש

6. הטור, את הבית יוסף ואת הבית חדש על הטור, שו”ע, את באר היטב, מגן אברהם וטורי זהב על השו”ע

7. הבן איש חיים, כף החיים, משנה ברורה

8. אולי גם זוהר והאריז”ל