היכלות זוטרתי

אם אתה רוצה להתייחד בעולם לגלות לך רזי עולם וסתרי חכמה הוי שונה המשנה הזאת והוי זהיר בה עד יום פרישתך אל תבין מה שלאחריך ואל תחקור אמרי שפתותיך מה שבלבבך תבין ותדום כדי שתזכה ליופיות המרכבה הוי זהיר בכבוד קונך ואל תרד לו ואם ירדת לו אל תהנה ממנו סופך להטרד מן העולם כבוד אלהים הסתר דבר כדי שלא תטרד מן העולם

בשעה שעלה משה אל האלהים למדו הקב”ה כל אדם שיהא לבו שוגה הזכר עליו השמות האלו בשם בארי אבהאי האי מר מראות סמו סלם אברי ואנכיבון שיתכנסו בלבי כל מה שאני שומע ולומד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ולא אשכח לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ברוך אתה יהוה למדני חקיך

זהו השם שנגלה לרבי עקיבא שהיה מסתכל במעשה מרכבה וירד רבי עקיבא ולמדו לתלמידיו אמר להם בניי הזהרו בשם הזה שם גדול הוא שם קדוש הוא שם טהור הוא שכל מי שמשתמש בו באימה ביראה בטהרה בקדושה בענוה ירבה זרע ויצלח בכל דרכיו ויאריכו ימיו ברוך אתה יהוה אשר קדשנו במצותיו וציונו על קדושת השם

אמר רבי עקיבא ארבעה היינו שנכנסו לפרדס אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקצץ הנטיעות ואני נכנסתי בשלום ויצאתי בשלום לא שאני גדול מחבירי אלא מעשי גרמו לי לקיים המשנה ששנו חכמים במשנתם מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך

ואלה הם שנכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא ואחר ורבי עקיבא בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אלישע בן אבויה הציץ וקצץ הנטיעות עליו הכתוב אומר אל תיתן את פיך לחטא את בשרך רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום עליו הכתוב אומר משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו

אמר רבי עקיבא שעה שעליתי למרום נתתי סימן במבואות רקיע יותר ממבואות ביתי וכשהגעתי לפרגוד יצאו מלאכי חבלה לחבלני אמר להם הקדוש ברוך הוא הניחו לזקן זה שהוא ראוי להסתכל בכבודי

תלמוד ירושלמי: ארבעה נכנסו לפרדס אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות אחד נכנס בשלום ויצא בשלום בן עזאי הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך בן זומא הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קיז) יקר בעיני ה’ המותה לחסידיו אחר הציץ וקיצץ בנטיעות מני אחר אלישע בן אבויה שהיה הורג רבי תורה אמרין כל תלמיד דהוה חמי ליה משבח באוריתא הוה קטיל ליה ולא עוד אלא דהוה עליל לבית וועדא והוה חמי טלייא קומי ספרא והוה אמר מה אילין יתבין עבדין הכא אומנותיה דהן בנאי אומנותיה דהן נגר אומנותיה דהן צייד אומנותיה דהן חייט וכיון דהוון שמעין כן הוון שבקין ליה ואזלין לון עליו הכתוב אומר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו’ שחיבל מעשה ידיו של אותו האיש אוף בשעת עקתא הוון מטענין לון מטילין והוון מתכוונין מיטעון תרי חד מטול משום שנים שעשו מלאכה אחת אמר אטעוננון יחידאין אזלין ואטעונינון יחידיין והוון מתכוונין מיפרוק בכרמלית שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים אמר אטעונינון צלוחיין אזלין ואטעונינון צלוחיין רבי עקיבה נכנס בשלום ויצא בשלום עליו הכתוב אומר (שיר השירים א) משכני אחריך נרוצה וגו’

תלמוד בבלי: ת”ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר”ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהילים קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קטז) יקר בעיני ה’ המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום

ר”ע עלה בשלום וירד בשלום ועליו הכתוב אומר (שיר השירים א) משכני אחריך נרוצה ואף רבי עקיבא בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להם הקב”ה הניחו לזקן זה שראוי להשתמש בכבודי

שיר השירים רבה: הביאני המלך חדריו תמן תנינן: ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, ובן זומא, אלישע בן אבויה, ורבי עקיבא. בן עזאי, הציץ ונפגע. ועליו נאמר: (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך. בן זומא, הציץ ומת. ועליו נאמר: (תהילים קטז) יקר בעיני ה’ המותה לחסידיו. אלישע בן אבויה, קצץ בנטיעות. כיצד קצץ בנטיעות? בשעה שהיה נכנס לבתי כנסיות ומדרשות ורואה תינוקות, שמצליחין בתורה, היה אומר: עליהון מיליא ומסתתמין. ועליו נאמר: (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. ואמר: לא מפני שגדול אני מחברי, אלא כך שנו חכמים במשנה: מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, ועליו נאמר: הביאני המלך חדריו.

אמר רבי עקיבא באותה שעה שעליתי למרכבה יצתה בת קול מתחת כסא הכבוד מדברת בלשון ארמית בלשון הזה מה היא מדברת עד לא עבד יהוה שמיא וארעא אתקין

בגיזבא למיעל ולמיפק בה ואי רזיובה אלא מבוי אתקין שמא שיבא למחשיל ביה כל עלמא

כוזבא לרקיעא למיעל בה למיפק בה ואין רזין בה אלא מבוי אתקן שמא יציבא למושול בהיכל עלמא

בנדבא לרקיעא למיעול בה ולמיפק בה ואין רזיז בה אלא מבוי אתקין יציבא למיחשול בה כל עלמא

בניבה לרקיעא למיעל בה למיפק בה ואין דזיז בה אלא מבני אתקן שמה יציבה למחשול בה כל עלמה

כנזכה לרקיעא למיעל בה ולמיפק בה ואין רזין בה אלא מבוי אתקן שמה יציבא למזשול בהיכל עליו